קודם כולם ורק אחר-כך אני

ילדותו של נחמן הייתה שזורה באור, חוכמה ורוך אנושי. הוא למד בבית הספר "אור החיים" ולאחר מכן בישיבת "ימין הרצוג", ובהמשך דרכו חינוכית המשיך לישיבה התיכונית "צביה" שבאילת. כבר מילדותו התבלט נחמן כחכם, רגיש, מצחיק ומכבד — ילד שידע להאיר כל חדר בחיוך כובש, להקשיב באמת, ולהעניק כתף תומכת לכל מי שהיה זקוק.

חכמתו לא הייתה רק בלימודיו, אלא גם ביכולתו העמוקה לראות את האחר, להבין אותו, ולהיות עבורו מקור לנחמה, השראה וכוח.

הוא הקרין אור פנימי שקט וחיוך שתמיד היה שם, גם כשאף אחד לא ביקש. נחמן היה ילד שמח, רוקד, כזה שעבורו כל יום הרגיש כמו מתנה.

לצד רגישותו ונשמתו האמנותית, היה גם פעיל מאוד – בעל רישיון סקיפר, שני כוכבי צלילה, ואהבה גדולה לאימונים ולענף האיגרוף.

בעיניים טובות, בלב פתוח ובשמחת חיים נדירה — נחמן נגע בלבבות כולם.

הערך "ואהבת לרעך כמוך" היה מצפן חייו של נחמן, לא רק פסוק – אלא דרך חיים של ממש.

 בכל מקום שבו הלך, נחמן נשא עימו את הלב הרחב, את הרגישות המופלאה ואת היכולת לראות את מי שמולו באמת. הוא ידע לשמח את מי שכאב, להקל על מי שנשבר, ולהעניק תחושת שייכות עמוקה לכל אדם — גם לזה שהרגיש בשוליים.

הדרך שבה צעד הייתה דרך ישרה ונקייה, מלאה ביושר פנימי, בתום ובאמת. מתוך הבנה עמוקה וכנה של ערכים, לא רק דיבר עליהם – אלא חי אותם בכל מעשיו. כל מילה שיצאה מפיו נשאה עימה חמלה, כל מעשה לווה בנדיבות, וכל מחשבה הייתה שזורה באהבת ה' ובכבוד לאחר. הוא היה אדם של ערכים – אבל לא של הצהרות, אלא של מעשים.

נחמן גילם בחייו את האיזון העדין שבין רוח לגוף, בין עקרונות למציאות יומיומית. הוא הראה שאפשר להיות חדור באמונה ולצד זאת להיות נוכח, פעיל, שמח, חזק. הוא שימש מודל חי – בעיניים טובות, בלב שקט ובמעשים מלאים אור. הערכים שנשא בליבו לא נשארו אצלו בלבד – הם נגעו בכל אדם שפגש, השפיעו על חברים, על מורים, על משפחה ועל סביבתו כולה. נוכחותו השרתה אווירה של אמון, כבוד ואהבה.

משפטו הקבוע, זה שחזר ואמר בכל מצב – "קודם כולם, ורק אחר כך אני" – מסכם אולי יותר מכל את האדם שהיה: אחד שראה את האחר לפני עצמו, שדאג, תמך, הקשיב, חיבק — ורק אז, אם נותר מקום, חשב גם על עצמו.

נחמן שירת כלוחם בסיירת גבעתי – מהיחידות המובחרות והמהוללות בצה"ל – ושם עיצב את דמותו כלוחם אמיץ, מנהיג מסור ואדם שניתן לסמוך עליו בכל מצב. במהלך שירותו מילא תפקידי שטח קרביים מן הקשים והמורכבים ביותר, ובין היתר שימש כמפקד חוליית מקל"ר – תפקיד הדורש לא רק שליטה מבצעית ונחישות, אלא גם אחריות כבדה ויכולת להוביל צוות תחת אש.

כנגד כל אתגר, נחמן הצטיין. הוא עבר מסלול הכשרה מתקדם שכלל אימוני לחימה, ניווטים מפרכים, תרגילים בתנאי שטח מאתגרים והכנה לפעולות מורכבות – והכול מתוך מחויבות שלמה ועמוקה למשימה, לחבריו, ולמה שראה כשליחות חייו. כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, היה נחמן מהראשונים להתייצב – בחזית ממש, בלב האש. הוא שימש כקשר של מפקד הפלוגה – תפקיד קריטי ומורכב, שדורש חדות מחשבה, קבלת החלטות מהירה, ויכולת לתאם בין כוחות תחת תנאי לחץ ומציאות משתנה של קרב.

בתוך הכאוס של הלחימה, נחמן בלט לא רק במקצועיותו, אלא גם בנאמנות, ברוגע, ובאומץ הלב שבו ניהל את שדה הקרב לצד חבריו. הוא הוביל את חולייתו בגבורה, שמר על קשר מבצעי מדויק, גילה תושייה נדירה – וכל זאת תוך שמירה בלתי מתפשרת על הערכים שהנחו אותו מאז ומתמיד: יושרה, אחריות, ורוח צוות אמיתית.

במהלך אחד הקרבות בעזה, נפל פצמ"ר לידו והוא נפצע באוזן. על אף הכאב והסיכון – נחמן סירב לעזוב את שדה הקרב. למרות שהוצע לו להתפנות ולקבל טיפול רפואי, הוא התעקש להישאר לצד חבריו, להמשיך ולהילחם.

זו לא הייתה רק עקשנות – זו הייתה עדות למחויבות העמוקה שלו, לרוח הלחימה שלו, ולאהבה שלו לעם, לארץ ולחבריו. כך הוא בחר לחיות – וכך הוא גם נלחם: בנחישות, בענווה, ובאהבה.

נחמן מאיר חיים וקנין, בן 20 מאילת, נפל בקרב ביום שבת, י' באייר ה'תשפ"ד (18 במאי 2024), במהלך פעילות מבצעית בלב אזור הקרבות שבמזרח רפיח, בדרום רצועת עזה. באותו היום, כחלק מהמאמץ המבצעי של סיירת גבעתי, פעל נחמן עם חבריו בזירה מורכבת ורגישה במיוחד.

הכוח אליו השתייך זיהה תשתיות תת-קרקעיות משמעותיות של ארגון הטרור חמאס — מנהרות, מחסני תחמושת ומוקדי שליטה מבצעיים. תוך כדי פעילותם הקרבית באזור, אירע פיצוץ עוצמתי כתוצאה ממטען חבלה שהוטמן על ידי המחבלים. נחמן נפגע מהפיצוץ באופן אנוש — ונפל בקרב תוך כדי מילוי משימתו, נאמן לערכיו, לחבריו ולשליחותו כלוחם. נפילתו של נחמן הייתה רגע של שבר כואב, אך גם רגע שבו גבורתו ומורשתו התגלו במלוא עוצמתן.

הוא פעל בעומק השטח, מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך ומתוך מסירות שאין לה שיעור. במותו הותיר אחריו משפחה אוהבת וכואבת — הוריו, שבעה אחים ואחיות, עשרה אחיינים ובת זוג שאהבה אותו באהבה גדולה. אך הוא הותיר גם הרבה יותר מזה: הוא השאיר אחריו מורשת. מורשת של אומץ, של מקצועיות, של לב ענק ושל אמונה עמוקה בערכים של אחדות, רעות ואהבת הארץ.

ביום שני, ה-7 במאי 2024, התקיים אירוע מרגש ומחזק לזכרו של נחמן מאיר חיים וקנין ז"ל, שנפל בקרב ברפיח במלחמת "חרבות ברזל".

המשפחה, יחד עם קהילת אילת והסביבה, יזמה את הכנסת ספר התורה לזכרו, אירוע שהפך לסמל של זיכרון, אחדות ואמונה. האירוע התקיים במעמד מרשים, בו השתתפו מאות אנשים, משפחה, חברים ומכרים, שבאו לחלוק כבוד לנחמן ולהביע תמיכתם למשפחתו. המשתתפים נשאו דגלים עם תמונתו של נחמן, ונהנו ממוזיקה מחזקת שהוסיפה לאווירה החגיגית והמרגשת.

האירוע לא היה רק טקס דתי, אלא גם חוויה מחזקת ומאחדת, שהעניקה למשתתפים כוח ונחמה בזמנים קשים. פעילויות הנצחה נוספות- המשפחה ממשיכה להנציח את זכרו של נחמן בדרכים נוספות. הם מחלקים מדבקות עם תמונתו, מפיצים חומרים עם סיפורו והערכים שייצג, ותולים באנרים ודגלים ברחבי העיר אילת.

פעולות אלו לא רק שומרים על זכרו של נחמן, אלא גם מחזקים את תחושת הקהילה והזדהות עם משפחתו. ההנצחה המרגשת והמשמעותית הזו משקפת את הערכים של נחמן: אהבת הארץ, מסירות נפש, אחדות וקהילתיות. היא גם מעידה על כוחו של העם היהודי להתמודד עם כאב ואובדן, ולהפוך אותם למנוע של עשייה חיובית ומשמעותית.